02 Aug
  • By newnoviolenceadmin
  • Cause in

כשאבא פוגע באימא, לאן היא תלך?

הילדים תמיד נוכחים ונפגעים, גם אם לא ראו איך אבא מרביץ לאימא. הילדים יודעים היטב שמשהו רע מאוד קורה לאם ליד בן זוג מכה, הם חשים בפחד וחיים אותו לא פחות מהאם עצמה. הטראומה שלהם כפולה – גם מהאלימות עצמה והפחד ממנה וגם מחוסר האונים שלהם מול סבלה של האם. אי-יכולתם לסייע לה משאיר בהם צלקות קשות, לא פחות מהחרדות מהאלימות עצמה. לפני הרצח הבא, לפני שנקרא על עוד משפחה שהתפוררה, צריך לדבר על האמת הכואבת: לא תמיד יהיה לאישה ולילדיה לאן לברוח מהאלימות.
לא פעם חווים הילדים והאם טראומה נוספת – כי אין לאן לברוח. טעות נפוצה להניח שרשויות הרווחה מגיבות מיד או שיימצא מקום במקלט עבורך ועבור ילדייך. האמת העצובה היא ש-70% מהפונות לסיוע למקלטים נשארות ללא מענה. ארגון הבריאות העולמי מעריך שמאות אלפי נשים בישראל חוו אלימות במשפחה, אך יש רק 14 מקלטים, ובהם מקום לכ-160 נשים עם ילדיהן.
ברצח הבא של אישה בישראל תעסוק שוב מדינה שלמה בשאלה אם ניתן היה למנוע זאת, ומדוע לא התערבו רשויות הרווחה קודם. האמת המרה היא שלרוב תגיע העזרה לאט מדי, עקב היעדר משאבים נאותים להוציא את הנשים וילדיהן ממעגל האלימות. שלושים שנים ויותר מאז קום המקלט הראשון, ואנחנו עדיין נאבקות על כל שקל בתקציב, ולא תמיד מצליחות לתת את כל התמיכה שצריך לתת כדי לשקם את הנשים הללו ולהחזירן לעצמאות. הן ישנות אצלנו רגועות בפעם הראשונה זה חודשים ושנים. הן זקוקות לשיקום רגשי, לא פעם גם פיזי ותעסוקתי. רבות מהן היו קורבן לאלימות כלכלית – בן הזוג האלים מחזיק בכל הכסף ואינו מאפשר מזון וצרכים בסיסיים. לחלקן לא נתנו לעזוב את הבית בכלל.

המשאבים הצרים של הרווחה בישראל והיעדר המקום במקלטים לכל מי שזקוקה להגנה ולשיקום, הם הסיבה העיקרית לטראומה המשולשת שנגרמת למשפחה שחווה אלימות. קברניטי האוצר יכלו לבחור לחלק את התקציבים אחרת, לבנות לפחות עוד חמישה מקלטים בכדי לקלוט ולו עשירית מן הזקוקות לכך. במקום זאת, אפילו את הבנייה המחודשת של מקלטים מתפוררים אין המדינה מממנת ואינה תומכת בפתיחת מקלטים נוספים. שלושה עשורים וחצי של מאבק באלימות נגד נשים וילדים, שעדיין לא מקבל עדיפות תקציבית ראויה.
אנחנו לא מצליחות לקבל ולסייע לכולן, אבל ממשיכות לנסות להיאבק על כל שקל תמיכה. כולי תקווה שלא נדע עוד רצח ושתיגמר האלימות בכל מקום, אבל החיים הם לא פנטזיה. זה שלושים שנים אנחנו כאן בשביל כל מי שצריכה אותנו. מערך השיקום והמתנדבים שלנו ישמח לסייע ככל שרק נוכל. הלוואי שלא נדע עוד רצח ואלימות בקיץ הקרב ובא. לצערנו, אנחנו יודעות שזה לא יקרה.