02 Aug
  • By newnoviolenceadmin
  • Cause in

לא לאלימות למען נשים ללא מעמד ונערים מתבגרים

בשלושת מקלטים שלנו, הקיימים מאז 1977, אנו מקבלות את כל מי שסובלת מאלימות בביתה, עם ילדיה. ללא הבדלי מוצא או דת, עם או בלי אזרחות. ילדים הם עיוורי צבעים. מחמם את הלב לראות את הילדים מכל המוצאים נפגשים בבית (במקלט) לאחר שעות בית הספר עם חבריהם. ילדים ממוצא רוסי, אתיופי, נפלי, פיליפיני, מוסלמים, בדואים, ישראלים ותיקים או עולים חדשים.
לאחרונה ביקרנו בכנסת מספר פעמים לאחרונה בשני נושאים חשובים למדי: המקלטים מתקשים לקבל נערים מתבגרים למסגרתם ונשים ללא מעמד. ח”כ ד”ר עליזה לביא, יו”ר הועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי לקחה על עצמה לטפל בנושאים אלה והפתרון מסתמן במהירות ראויה לציון.
הנשים מגיעות בעיקר ממולדובה, אוקראינה, סודן ומקומות נוספים אחרים. הן הכירו גבר מקסים בארץ מוצאן, או הגיעו לכאן מסיבות שונות, התקשרו או התאהבו בגבר אלים. לעיתים קרובות ילדו עימו ילדים. ואז יום אחד הן קמות ואמרות די. די למכות, לאיומים, להשפלות. די להיות בת ערובה בידיו של האיש הזה, ובורחות למקלט. כאן מתגלה המערכת הבירוקרטית שלנו בכל הדרה: הגבר האלים מדווח לשלטונות שהאישה, שאיננה אזרחית ישראל עדיין, איננה עימו יותר ודבר זה עוצר את הליך ההתאזרחות (במידה והחל) ומביא לגירושה המיידי מהארץ. מצד שני הולך אותו איש ומוציא צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד ילדיו, על מנת ש”חס וחלילה” היא לא תברח חזרה הביתה איתם. כאן נשארת האישה תלויה באויר. לא מספיקה האלימות הקשה שסבלה ממנה בבית. ברגע שתצא מהמקלט, היא נידונה להיות מגורשת, ללא ילדיה. בשיתוף פעולה עם העמותה שלנו ועמותות רבות אחרות, ח”כ מיכל רוזין יושבת בראש ועדה המטפלת בנושא ויש לה הצעות רבות לשינוי המצב. אנו מקוות שהמצב אכן ישתנה ולנשים היולדות ילדים שהינם אזרחי ישראל, ינתן אישור שהייה בישראל באופן אוטומטי.
את הכפפה של נושא הילדים המתבגרים שאין למקלטים אפשרות לטפל בהם הרימה ח״כ דר׳ עליזה לביא, יו”ר הועדה לקידום מעמד האישה ולשיוויון מגדרי. בביקור במקלט שלנו בראשון לציון נערך דיון על הבעיה הקשה של מתבגרים אלה. ילדים בגיל זה כבר מחקים את התנהגות ההורה המהווה עבורם מודל לחיקוי. עבור הבנים מעל גיל 11, פירוש הדבר שההתנהגות היחידה אותה הם מכירים היא אלימות. מצד שני, הם עדיין ילדים שצריכים את אמא, וכאשר היא מחליטה ללכת למקלט להציל את חייה והוא נשלח לפנימיה, הוא מרגיש ננטש והקרע בינו לבין אימו גדל עם הזמן עד לניתוק קשה. ברור שבגיל כזה קשה להם לבוא עם אימם למקלט, לעזוב את חבריהם ואת ביתם, לעבור לבית ספר חדש ולשהות בבית שבו יש בעיקר נשים והרבה ילדים קטנים מהם. ההורמונים משתוללים במקום בו הפרטיות היא מושג לא קיים. נשים עוברות ממקלחת לחדר עטופות במגבת. יש במקלט נשים בנות 19, כבר אמהות לתינוקות, עם נערים בני 14-15, זהו מתכון בטוח לצרות.
הועלו מספר רעיונות ולבסוף הוחלט על פיילוט בשלושה מקלטים ברחבי הארץ, בהם יש מקום ליחידות דיור נפרדות לנשים עם ילדים בוגרים. עם תוכנית טיפול מתאימה ופעילות אחה”צ מיוחדת, יכול לקרות שינוי משמעותי לטובה, אשר ישנה את מסלול חייהם של הצעירים וישבור את שרשרת האלימות העוברת מדור לדור.
לבסוף, אני מבקשת להביע את השתתפות כל צוות העמותה בצערה הכבד של רות רזניק, המייסדת היקרה של העמותה ויושבת הראש שלנו, על פטירתו של בן זוגה לחיים מזה 59 שנים, דניאל רזניק. כולנו יודעות איזה מקום חשוב היה לדני בחייה של רות שלנו, וכיצד דאגה לו וטיפלה בו בשנים האחרונות לחייו. כולנו מרגישות כי אין מספיק מילים שיכולות לנחם על אובדן זה, אבל אנחנו רוצות שרות תדע שהיא לא לבד.
לכבוד יום האישה שחל החודש בשבת אני מבקשת לאחל לכולנו שנה של שלווה ואומץ.