בהגיעם למקלט, ילדי המקלט מופרדים ממערכת מתחים וחשיפה לאלימות מילולית, רגשית, פיזית ולעתים אף מינית.
הפרדה זו, מהווה עבורם הזדמנות לראות ולחוות פתרונות אחרים לבעיית המתחים והאלימות אליהם נחשפו בביתם.
ילדים רבים מדווחים על רגיעה ורוגע יחסית לחשיפתם לאלימות בביתם ובכך מגלים את ההזדמנות לפתרונות שונים ולחוויה מתקנת.
הילדים במקלט לנשים משתלבים בבית בטוח ומוגן ללא סממני האלימות שהיו מורגלים בהם. האם, אף היא, בפחות חרדה ויכולה לתקשר אחרת,
וביתר רוגע עם ילדיה.
הילדים משתלבים במערכת החינוך העירונית והפעוטות נהנים מגנון במקום.
בנוסף, הילדים מופעלים בפעילות אמנותית ובשיחות פרטניות עם אנשי טיפול. כמו כן הם משתתפים בקבוצה של ילדים אשר חוו אלימות כמותם בבית.
באמצעות מתנדבים ומתנדבות, תלמידים, סטודנטים ומורות, הילדים נחשפים לגירויים ולהעשרה חינוכית אליהם לא היו מורגלים בביתם ולא היו מסוגלים
להפנים במערכות אחרות כתוצאה מהמצב בו היו שרויים. לעתים, התרומה באוריינטציה ובהעשרה תרבותית מקומית (ילדי עולים וכו,), מקדמת אותם
ביכולותיהם התרבותיות והאישיות.
בנוסף, נחשפים הילדים לעבודה מול מחשב המאשרת להם התבטאות בלתי ורבאלית ובלתי אמצעית בריכוז, שליטה, מידע, בציור ומשחק.
השהות במקלט היא לתקופה של 3-5 חודשים בדרך כלל. בסיום תקופה זו עוברים הילדים עם האם לדירת מעבר או ישירות לדירת מגורים בליווי
ותמיכה של גורמים מקצועיים.
יונתן דוידסון
פסיכולוג העובד עם ילדי מקלט הרצליה מ-1992
|
חזרה לעמוד מאמרים