מבוא
כאשר מדברים על מקלטים לנשים מוכות או מרכזי סיוע לנשים, לא תמיד מובן מאליו כי כ- 60% מאוכלוסיית המקלטים היא למעשה ילדים, וכי עבודה רבה
מתבצעת עם וסביב הילדים.
ברוב המקלטים בארץ מתקבלות נשים עם בנות עד גילאי העשרה ואילו בנים עד גילאי עשר-אחד עשרה. דבר זה נובע בעיקר בגלל מצוקת הדיור, המאלצת
את רוב המקלטים לקלוט יותר ממשפחה אחת בחדר מגורים משותף, ויוצר בעיות קשות ביותר לאם הנקרעת בין אחריותה וגעגועיה לילדים המתבגרים
אותם היא נאלצת להשאיר בבית.
בגלל אותה מצוקת דיור, רוב המקלטים אינם קולטים יותר מ- 3 ילדים (למרות שמדי פעם מתקבלות משפחות עם 4 -5 ילדים). למרבית המקלטים סידורים
מיוחדים של פעוטון או גן עבור הילדים הקטנים ואילו באחרים יש מטפלת או גננת חצי יום בלבד.
השתלבות במערכות חינוכיות
מכיוון שאוכלוסיית המקלטים מורכבת מנשים שאינן דיירות אותו הישוב, יש לעשות סידורים מיוחדים לשליחת הילדים בגילאי גן חובה וביה"ס בישוב בו
נמצא המקלט. לעיתים נקלטים ילדים גם במסגרות טרום חובה או פעוטונים. מאחר ולא ידוע מיד עם קבלת אשה האם היא תשאר לאחר מספר ימים,
נוטים במקלטים להתחיל בסדורי השמה למערכות חינוך רק לאחר כשבוע ומעלה. בעיה מיוחדת קיימת עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, כתות טיפוליות
וחינוך מיוחד. כניסתם למערכת הלימודים עשויה להימשך שבועות מספר. כל אותה עת (ובחופשות הממושכות, כולל החופש הגדול) הילדים הגדולים
נמצאים ביחד עם הצעירים יותר. מתעוררות בעיות רבות בגן זה בגלל התחלופה הרבה של הילדים, מצבם הרגשי ולעתים הפיזי.
המציאות החדשה
העובדה שלעתים תכופות הם נמצאים עם אחים ואחיות ומגוננים עליהם, חוסר ההבנה של הילדים היכן הם נמצאים (מאחר וחלק מהאמהות אינן מסבירות
לאן הן לוקחות את הילדים: אנחנו הולכים לבית מלון, או לקבוץ) או בכלל לא מסבירות והילדים חייבים להסתגל לנסיבות החדשות הכוללות לינה
משותפת עם כל בני המשפחה בחדר אחד ובד"כ במקלטים מסויימים עם עוד משפחה או שתיים.
חדר אוכל משותף, חוסר נגישות למטבח ולמקרר, מאכלים שאינם מורגלים בהם (מאחר וכל הנשים מבשלות וכל אחת מבשלת תפריט שונה). ילדים
הרגילים לאינג'ירה לומדים כמו אמהותיהם לאכול בורשט וכוסמת, ואורז מג'דרה וכו'.
לראשונה נתקלים בנשים ובילדים בעלי צבע ומראה שונה, דוברי שפות רבות וזרות – דבר המקשה גם על חיי הצוות העובד במקום, ומצריך עבודה מעמיקה
בטפול בגזענות...
הילדים מאבדים את חדריהם, צעצועיהם, חבריהם ואפילו את האב האלים שהיחס אליו לעתים קרובות הוא מאוד אמביוולנטי. הילדים צריכים להסתגל
אחר כך למסגרת לימודית, לעיתים קרובות ברמה יותר גבוהה מהחינוך שקבלו בביתם – למרות שהזרם החינוכי נשאר בהחלטתה הבלעדית של האם.
אולם לעומת זאת, ילדים שלא חוו אלימות מינית או פיזית קשה כלפיהם, מסתגלים למקום במהירות מפליאה ומרגישים חופשיים ומשוחררים במקום
שבו האלימות המילולית והפיזית כלפיהם וכלפי אמם אסורה. לעתים יש גם אמהות שמכות את ילדיהן במקלטים, או מקללות אותן נמרצות, אך אנו
עובדות על נושאים אלה בצורה פרטנית וקבוצתית, עד כדי איום הוצאתן מהמקלט ודיווח לפקידת סעד ולחוק הנוער.
פעילויות נוספות לילדים
במקלטים שונים יש פעילויות בשעות אחר הצהריים: במקלטים של עמותת ל.א. מצוי פסיכולוג/ית במשרה חלקית העובדים עם הילדים. כיום יש לנו מספר
מחשבים דבר המאפשר לילדים לבלות שעות רבות במשחקי מחשב כולל ציורים רבים וקשים. תלמידי תיכון במסגרת מחוייבות אישית עובדים עם הילדים.
מתנדבת, מורה יועצת, מגיעה פעמיים בשבוע ועוזרת לילדים בלימודיהם. יש תרפיה באמנויות ושיאצו לאמהות ולילדים. במקלטים שונים יש פעילויות
נוספות או דומות.
בהרצליה הצלחנו לארגן במשך כל השנים קייטנה עירונית לילדינו מגיל כתה א' ומעלה.
לעתים יש פעילויות כיף שונות. אמהות הבית משקיעות זמן רב בעזרה לאמהות. דלת המנהלת תמיד פתוחה לילדים.
מפגש עם האב
בין הבעיות הקשות שנתקלנו בהן היא בעיית האבות הבאים לראות את הילדים לאחר מתן צו ראיה ולא מתמידים בביקורים – דבר היוצר תסכול רב.
כמו"כ יש אבות בעלי אמצעים או עבריינים המנסים לקנות את לב הילד בצעצועים ובממתקים רבים והאם חסרת אונים נגד תחרות מעין זו. כמו"כ עו"סים
המפנים נשים ולאחר יומיים שלושה מחפשות דרך למפגשים עם האב שבא להתבכיין אצלן או לאיים עליהן – בניגוד מוחלט לתע"ס.
ארועים מיוחדים
בעיה חמורה אחרת היא הילדים המופנמים מאוד והילדים האלימים מאוד. האחרונים גורמים לנזק רב לסובב ולבית ורוב מריבות הנשים הן סביב מריבות
ילדים והדרך בה נוקטת כל אם בענישתם. ילדים מגיעים לעתים עוד כשכריסה של האם בין שיניה, נולדים בעת שהותם במקלט, עורכים להם בריתות.
במקרה מסוים בו ערכו ברית מילה בבי"ח לשלושה ילדים רוסיים ששהו אצלנו בעת ובעונה אחת (לפי בקשת האמהות והילדים – אנחנו לא מתערבות
בנושא זה ורק נענות לבקשות האם במידה והיא מעוניינת בכך). המאפיין של רוב הנשים והילדים הוא הצורך בטיפול רפואי מיד עם הגיעם אלינו. לא אחת
קורה שילד זקוק לאשפוז, והאם מותירה אחריה ילד או שניים במקלט – דבר שלעתים ניתן להתמודד אתו אך לעתים בלתי אפשרי.
באנו להקים מקלטים לנשים ואנו מגלות שאי אפשר להתעלם מצורכי הילדים שהגיעו למקום ללא התחשבות ברצונם. הדבר מתרחש תוך ניתוקם ממסגרות,
מחברים, ממשפחה מורחבת וכמובן מהאב. אנו מגלות רגישות והבנה למשבר אותו הם עוברים. ברוב המקרים הילדים מתערים במקלט ונקלטים במהירות
רבה.
רות רזניק
|
חזרה לעמוד מאמרים